סע"ש 26776-11-12

תקציר

בית המשפט מצא כי אין לו סמכות לדון בתביעת התובע, המבוססת על עוולת הרשלנות, וכי לא הייתה הפרה של חובה חקוקה מצד הנתבעים. עוד טען התובע כי נפל הסכם בינו לבין עיריית כרמל בדבר זכאותו לפנסיה עם סיום העסקתו, אך בית הדין מצא כי לא הוכיח קיומו של הסכם כזה. זאת ועוד, גם טענת התובע בדבר קיומה של הבטחה מנהלית שניתנה לו על ידי ראש העיר לא התקבלה, שכן ההבטחה התייחסה לאמירות כלליות שנמסרו לכלל העובדים, ולא היוותה הבטחה מנהלית מחייבת במקרה זה. ראש העיר לא יכול היה להבטיח את זכאותו של התובע לפנסיה ללא הקפדה על הוראות החוק וללא אישור הגוף המתאים. בית הדין דחה גם את טענת האפליה, וקבע כי ניתן להבחין בין המקרים של עובדים אחרים שקיבלו פנסיה. גם טענותיו הנוספות של התובע בעניין חוזר המנכ"ל והחל"ת נדחו, שכן התובע לא ביקש חופשה ללא תשלום והקשר בינו לבין הרשות המאוחדת הסתיים. בסיכומו של דבר, פסק הדין פסק לטובת הנתבעים, ותביעת התובע מכל הטעמים נדחתה, ללא כל צו להוצאות. ההחלטה התקבלה ללא היסוס, בהתחשב בפרטי המקרה, ולשני הצדדים הייתה זכות לערער על פסק הדין בבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.