עת"מ 60955-01-15

תקציר

העותרים, יורשי נכסים בתל אביב, ערערו על השימוש שעושה העירייה בהליכי גבייה מנהליים להשבת פיגורים לכאורה בארנונה, חיובי מים ואגרות אחרות, וטענו כי העירייה פעלה בחוסר תום לב וכי החובות שולמו או לא היו קיימים. עוד טענו כי התדיינות משפטית קודמת פגעה ביכולתם להציג ראיות. השופט קבע כי העירייה לא פעלה בחוסר תום לב לגבי מרבית הנכסים וכי העותרים לא הביאו ראיות מספיקות ולא מיצו סעדים משפטיים. עם זאת, נמצא כי העירייה פעלה בחוסר תום לב בנוגע לבניין ברחוב אילת 14, וההליכים בגין נכס זה בוטלו. השופט הורה על החזרים כספיים עבור בניין זה לאחר ששריפה הפכה אותו לבלתי שמיש וסיפק מסגרת לחישוב סכומי החוב. לגבי נכסים ספציפיים, קיבל השופט את טענות העירייה כי התביעות מכריעות וכי סגירת חשבונות אינה מעידה על תשלום, שכן העותרים לא הביאו ראיות סותרות. השופט קיבל גם את הסברי העירייה בדבר טעויות סיווג, מועדי החזקה, זיכויים ברישומי העירייה, שינויי שטח ותשלומים, שכן העותרים לא מיצו סעדים משפטיים ולא סיפקו הוכחות התומכות בטענותיהם. השופט פסק לטובת העירייה לגבי שני חשבונות עם אי התאמות לכאורה, שכן פעולות הגבייה המנהליות היו רציפות ומאושרות, וכך גם נקבע לגבי חיובי מים ששולמו לכאורה ולגבי חשבון שלטענת העותרים לא היה לו חוב. טענות העירייה התקבלו גם ביחס לדירה בכיכר המלכים 10, תוך הדגשת הימנעותם של העותרים מלהביא ראיות ולמצות סעדים משפטיים.  טענות העירייה בדבר פסקי דין מכריעים והליכי גבייה מנהליים בגין דירה בשדרות חן 54 התקבלו, שכן הדירה לא נכללה בעתירה, והשופטת לא קבעה את החוב הנטען בה. השופטת מתחה ביקורת על שני הצדדים על התנהלותם המוגזמת והמכבידה בהליך ועל טיעוניהם החוזרים ונשנים הבלתי מוצדקים. מאחר שהעתירה התקבלה באופן חלקי, השופט הורה לכל צד לשלם הוצאות לאוצר המדינה, כאשר העותרים ישלמו 120 אלף שקל והעירייה תשלם 40 אלף שקל. לצדדים ניתן מועד אחרון להגשת הודעה משותפת על סכומי חוב מוסכמים, והשופטת הדגישה את האופי המחייב של חישובי רואה חשבון אם הצדדים לא הגישו את ההודעה. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים והיה אמור לקבל תוקף בהתאם.