ת"א 28173-02-22

תקציר

התובע הגיש תביעה נגד שלושת הנתבעים בגין נזקים שנגרמו להם בתאונת דרכים. הנתבע הראשון היה נהג משאית שהתנגשה ברכבו של התובע מאחור, הנתבע השני היה בעל המשאית והמעסיק של הנתבע הראשון, והנתבע השלישי היה חברת הביטוח שביטחה את המשאית. הנתבעים הכחישו את הטענות וטענו כי פוליסת הביטוח אינה מכסה את התאונה משום שלנתבע הראשון לא היה רישיון נהיגה תקף בעת התאונה. בית המשפט קבע כי הנתבעת השלישית, חברת הביטוח, חייבת לפצות את התובע בגין נזקי התאונה. בית המשפט דחה את טענת חברת הביטוח כי הפוליסה אינה תקפה בשל היעדר רישיון תקף של הנהג. על פי הדין העברי, שלילת רישיון נהיגה פוטרת את חברת הביטוח מאחריות רק אם הנהג היה מודע לביטול. חברת הביטוח לא הביאה ראיות מספיקות לכך שהנהג קיבל הודעה על הביטול, ולכן בית המשפט לא שוכנע כי היה מודע לכך. עוד קבע בית הדין כי התאונה אירעה עקב רשלנותה של הנתבעת הראשונה וכי הנתבעת השנייה נושאת באחריות שילוחית לנזקים שנגרמו לעובדיה במהלך עבודתו. בנוסף, חברת הביטוח נמצאה אחראית על פי הפוליסה, שכן היא כיסתה כל אחריות המוטלת על הנתבעים בגין נזקי גוף כתוצאה מהשימוש במשאית. בית המשפט הורה לנתבע השלישי לפצות את התובע על נזקיו וחייב אותם ב-8,000 ₪ כל אחד בגין הוצאות התובע. הנתבעים הראשון והשני לא חויבו בהוצאות התובע.