ת"צ 46575-07-19

תקציר

פסק הדין מאשר את בקשת ההסתלקות של מבקש האישור לתביעה ייצוגית. הבקשה היא כפולה: ראשית, לקבל את בקשת ההסתלקות, ושנית, לאשר את שכר הטרחה ושכר הטרחה למבקש ולבא כוחו, כפי שהמליצו הצדדים. השופט מקבל את בקשת ההסתלקות מכיוון שהיא חוסכת לשני הצדדים טרחה ועלויות מיותרות, ומקלה את העומס על בית המשפט. יתר על כן, הסדר הפשרה פותר כראוי את המחלוקת, שכן המשיב הסכים להיענות לדרישות המבקש, ובכך מייתר את ההליך. השופט מאשר גם את הגמול ושכר הטרחה המבוקשים. הם מציינים כי טענת המבקש לא הייתה חסרת בסיס, וקיימת עילת תביעה, כבר במבט ראשון. הנוהל הניב גם יתרונות, שכן המשיבה הסכימה לדבוק בחוק, לאפשר ביטול הסכמה באמצעות הודעת החזרה ופירוט פרטים מלאים להודעות סירוב, ותחדד את נהליו כדי להבטיח ציות עתידי. בהתחשב בעבודת ההכנה שנעשתה ובתועלת הציבורית של בקשת ההסתלקות, לצד החיסכון במשאבים שיפוטיים, השופט מאשר את הגמול ושכר הטרחה המבוקשים, ומוצא אותם סבירים. באשר להחלפת המבקש ופרסום ההסתלקות, השופט מפעיל את שיקול דעתו ומחליט שלא להחליף את המבקש, שכן הבקשה הוגשה בשלב מקדמי. הם מנמקים זאת בכך שמכיוון שפסק הדין אינו יוצר res judicata ואינו מפריע לאחרים להגיש תביעות, אין צורך בבקשות או פרסומים נוספים. לבסוף, השופט מורה למשיב לשלם את יתרת אגרות בית המשפט, וקובע את המועד האחרון לתשלום הגמול ושכר הטרחה שאושרו. בכך נדחית תביעתו האישית של המבקש, והתיק נסגר.