המ"ש 11677-03-23

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת המבקש למשפט מאוחר בהתבסס על מספר נימוקים. ראשית, המבקשים לא סיפקו כל נימוק משכנע להגשתם המאוחרת כדי להצדיק את ההארכה, ובית המשפט לא מצא נסיבות חריגות בעניינם. המבקש קיבל הודעה כדין על הקנס, שכן הדואר הרשום שנשלח אליו הוחזר עם הציון "לא נדרש", לפי סעיף 237(ג) לחוק סדר הדין הפלילי. בנוסף, המבקש לא הסביר מדוע לא דאג שהדו"ח יועבר לנהג בפועל, מה גם שהוא שוכר מספר מוניות והייתה לו אפשרות לעשות זאת. המבקש גם לא פעל מיד עם קבלת הדו"ח ורק הגיש בקשה לביטולו הרבה יותר מאוחר. השופט התייחס גם למספר פסקי דין קודמים במקרים דומים, המחזקים את דחיית הבקשה. מקרים אלה מדגישים כי הטענה כי אדם אחר נהג ברכב אינה מהווה סיבה מוצדקת להארכת המועד למשפט וכי תשלום הקנס מוביל להרשעה חלוטה. בית המשפט הדגיש את חשיבות העמידה במועדים ואת סופיות ההרשעות, במיוחד כאשר המבקש היה מודע לאישום התלוי ועומד. זאת ועוד, הטענה כי הדו"ח שולם במסגרת תכנית תשלומים לא נחשבה כתירוץ תקף, כאשר בית המשפט הדגיש כי הרשויות המנהליות והשיפוטיות אינן מחויבות לחקור את נסיבות תשלום הקנס. מאחר שהמבקש ידע על החיוב ולא פעל בתוך המועדים שנקבעו, הבקשה נדחתה. החלטה זו נתמכת במספר פסקי דין קודמים במקרים דומים. זכותו של המבקש לערער על פסק הדין כעניין שבדין נותרה בעינה.