ה"פ 9210-07-11

תקציר

התיק סובב סביב רצף אירועים מורכב בו מעורבים זוג נשוי, המבקש והמשיב. המחלוקת המרכזית היא סביב הבעלות בדירה והזכויות המתחרות הנגזרות משני הסכמים – הסכם מתנה והסכם גירושין. בתחילה נרכשה הדירה במשותף על ידי המשיב ואדם פרטי בשם מר פדר. בהמשך, רכש המשיב את חלקו של מר פדר, תוך סיוע כספי מהורי המבקש, אמו של המשיב והלוואת משכנתא. זכויותיו של המבקש בדירה היו אמורות להירשם אך מעולם לא היו. בהמשך חתם המשיב על הסכם מתנה, בו העביר את כל הזכויות בדירה למבקש, אך עסקה זו לא הושלמה בשל סעיפי משכנתא מסוימים ולא נרשמה. בסופו של דבר התגרשו המבקשת והמשיב, ובמסגרת הסכם הגירושין ויתר המשיב על זכויותיו בדירה בתמורה לכך שהמבקש יוותר על תשלומי מזונות עבור בנם הקטין. זכויותיו של המבקש עדיין לא נרשמו, והמשיב עזב את הארץ על רקע הסתבכות כלכלית ותביעות נושים. אביה של המבקשת שילם תשלומים כספיים משמעותיים הקשורים לדירה, לרבות תשלום חוב המשכנתא והשבת מצבה הקודם של הדירה לאחר חלוקה בלתי חוקית. הנושים טוענים כי הסכמי המתנה והגירושין היו עסקאות תרמית שנועדו להגן על נכסי המשיב מפני נושיו. עם זאת, בית המשפט קובע אחרת, ומקבל את טענת המבקש כי מדובר בהסכמים אמיתיים ולא בעילה להברחת נכסים. תום ליבה של המבקשת בשתי העסקאות מבוסס, ובית המשפט סבור לעדותה בדבר חוסר מעורבותה בעסקיו של המשיב ורצונה האמיתי לסיים את נישואיה. זאת ועוד, בית המשפט מדגיש את ההשקעה הכספית הניכרת שביצע אביה של המבקשת, ומצביע על ייעודה של הדירה לשמש למגורים עבור המבקשת ובנה, ולא כנכס עסקי. נמצא כי זכותה של המבקשת לרשום את הדירה על שמה, הנגזרת מהסכם הגירושין, גוברת על זכויותיהם של הנושים שביקשו עיקולים וצווי מניעה. לפיכך, המבקשת זכאית להירשם כבעלים היחיד של הדירה, בכפוף לרישום המשכנתא על זכויותיה, וזכויות המשיב, יחד עם צווי העיקול וצווי המניעה של הנושים, יימחקו. פסק הדין הוא לטובת המבקש, ולא נפסקו הוצאות למי מהצדדים בהתחשב בנסיבות.