ב"ל 46617-10-24

תקציר

ב"ל 46617-10-24 דניאל חי יליזרוב נ' המוסד לביטוח לאומי **פסק דין** **רקע עובדתי:** המערער, דניאל חי יליזרוב, נפגע בגבו בעבודה ביום 23.7.14. מנגנון הפגיעה, אשר נקבע על ידי בית הדין הארצי לעבודה, כלל תפיסת המעסיק על ידי המערער בעת נפילתו מסולם, כאשר המערער נשא את מלוא משקלו ונפגע בגבו מסורג ברזל. ועדה רפואית לעררים מיום 28.9.23 קבעה שלא נותרה למערער נכות. המערער הגיש בקשה לבדיקה מחדש, אשר נתמכה באישור רופא קופת חולים מכבי, שציין אפשרות להחמרה אך לא קשר סיבתי מובהק לפגיעה בעבודה, וכן מכתבים מאורתופד וממומחה לשיכוך כאב. לאחר שועדה רפואית מדרג ראשון קבעה שאין החמרה, המערער הגיש ערר. **החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 12.9.24:** הועדה הרפואית לעררים שמעה את טענות המערער על כאבים והקרנות ברגליים. היא עיינה בבדיקות דימות (CT) ובדיקה נוירולוגית (EMG), וערכה בדיקה קלינית. הועדה מצאה ממצאי דימות המעידים על שינויים ניווניים בעמוד השדרה הצווארי והמתני, אך ללא ממצאים פתולוגיים. בהתבסס על ממצאי הדימות והבדיקה הקלינית, הועדה קבעה שאין מדובר בהחמרת מצב ודחתה את הערר. **הניתוח המשפטי:** 1. **פגם בהליך הועדה הרפואית:** בית הדין קבע כי בהחלטת הועדה נפל פגם משפטי. הפגם נעוץ בכך שהועדה לא התייחסה באופן מהותי לשני מסמכים רפואיים מרכזיים אשר היוו בסיס לבקשת המערער לבדיקה מחודשת. מדובר במסמכים של ד"ר רוד אלון (אורתופד) מיום 2.10.23 וד"ר אילן אלדד (מומחה לכאב) מיום 29.10.23. מסמכים אלו ציינו במפורש את המשך סבלו של המערער מכאבים מפושטים, הקרנות לרגליים, וטיפולים במרפאת כאב עם הטבה חלקית בלבד. 2. **היעדר התייחסות לגורם המחמיר:** הועדה התעלמה למעשה מטענות המערער ומחוות הדעת הרפואיות התומכות בהן, וזאת אף על פי שהאישור לפי תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956, שניתן על ידי רופא השירות, הצביע על קיומה של החמרה אפשרית, גם אם לא ניתן היה לקבוע בוודאות את הקשר הסיבתי. הועדה לא הסבירה מדוע מסמכים אלו אינם מעידים על החמרה, דבר המהווה פרשנות משפטית של ממצאים רפואיים. 3. **החזרת הדיון לועדה:** לאור הפגם שנפל בהליך, בית הדין החזיר את הדיון לוועדה הרפואית לעררים, בהרכבה המקורי, על מנת שתתייחס במפורש ובנימוקים לשני המסמכים הנ"ל. הועדה תצטרך לקבוע מחדש, לאור התייחסותה המלאה למסמכים אלו, האם יש שינוי במסקנתה בנוגע לשאלת החמרת מצבו של המערער. 4. **הוצאות משפט:** בית הדין חייב את המשיב (המוסד לביטוח לאומי) בהוצאות המערער בסך 500 ש"ח, בגין ההליך המשפטי שנערך עד כה. **סיכום:** פסק הדין מדגיש את החשיבות של התייחסות מקיפה ומנומקת של ועדות רפואיות לכלל הראיות והטענות המוצגות בפניהן, לרבות מסמכים רפואיים קודמים וחוות דעת תומכות. התעלמות ממסמכים אלו, גם אם הועדה סבורה כי ממצאיה הקליניים והדימותיים אינם תומכים בהחמרה, מהווה פגם בהליך. במקרה זה, הפגם הביא להחזרת התיק לוועדה לשם בחינה מחודשת של כלל הראיות.