בג"צ 194/93

תקציר

בג"ץ הכריע בעתירה לערעור על מינויו של המשיב 9, איתמר רבינוביץ, לשגריר ישראל בארצות הברית. בעתירה נטען כי לא היה מקום למנות את רבינוביץ בשל "עברו הפלילי", שכלל עבירות מס ומטבע חוץ. בית המשפט הכיר בכך שעברו הפלילי של מועמד הוא גורם רלוונטי שעל הממשלה לשקול בעת מינויים לתפקידים ציבוריים, שכן הוא משפיע על אמון הציבור בטוהר המידות של השירות הציבורי. עם זאת, ההשפעה של רישום פלילי משתנה בהתאם לאופי עבירות העבר והאחריות של התפקיד המדובר. בית המשפט הדגיש כי על עובדי הציבור לעמוד באמות מידה מוסריות ראויות, ומינוי אדם בעל עבר פלילי עלול לפגוע בתדמיתו ובמטרותיו של השירות הציבורי. במקרה של רבינוביץ' קבע בית המשפט כי עבירותיו לא היו בעלות אופי חמור. הם כללו עבירות מס ומט"ח בשוגג שבגינן שילם כופר, והסכומים המעורבים לא היו משמעותיים. כמו כן, היו נסיבות מקלות, כגון קיומן של מחלוקות משפטיות בנוגע לפרשנותם של חוקי המס הרלוונטיים, והעובדה שהעבירות לא בוצעו במזיד או במרמה. החלטת רשויות השלטון להטיל כופר הצביעה על כך שעבירות אלה אינן נחשבות חמורות על פי הנוהג המקובל. באיזון בין שיקולים אלה לבין חשיבותו של שירות ציבורי אמין, הגיע בית המשפט למסקנה כי מינויו של רבינוביץ' נופל בגדר הסבירות. לפיכך, היא כיבדה את החלטת הממשלה ודחתה את העתירה, תוך שמירה על עקרון הפרדת הרשויות.