ע"פ 2490/18
פסק-דין עליון
תקציר
הערעור מערער על החלטת בית המשפט המחוזי לאשר את הסגרתו של המערער, אזרח ישראלי, לארצות הברית, שם הוא מבוקש למשפט באשמת תקיפה מינית. המערער טוען כי הראיות שהציגה ארה"ב אינן מספיקות ואינן שלמות, כי חל שיהוי מופרז בבקשת ההסגרה, וכי כאזרח ישראלי אין להסגירו. בית המשפט קובע כי די בראיות שהציגה ארה"ב כדי לבסס את האישום וכי אי הכללת ראיות נוספות אינה נדירה בהליכי הסגרה ואינה הופכת את הבקשה לפסולה. זאת ועוד, השיהוי בהליך ההסגרה אינו חריג עד כדי פגיעה בתקנת הציבור, במיוחד בהתחשב במעשיו של המערער עצמו בהפרת תנאי הערבות שלו ובבריחה מארה"ב. בנוסף, בית המשפט קובע כי המערער, שהיה אזרח ישראלי אך לא תושב בעת ביצוע העבירה, אינו זכאי לפטור מהסגרה השמור לאזרחים ולתושבים ישראלים. השופט מציין כי טענות המערער עשויות להתאים יותר לבית המשפט שידון בהליך הפלילי העיקרי ודוחה את הערעור, תוך הסכמה עם החלטת בית המשפט המחוזי לאשר את ההסגרה.
ע"פ 2490/18 משה ג'ורנו נ' מדינת ישראל, עליון (8.1.2019)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.