ת"א 22747-09-15

תקציר

השופט שקל בקשה לדחיית תביעה על הסף, דבר שיוביל לדחיית תביעה מבלי לבחון לגופה. הם הכירו בזכות החוקתית לגישה לערכאות, המתאפיינת בנטייתם של בתי המשפט בישראל להימנע מחסימת זכות זו, ובחקירה הרצינית, היסודית והמקיפה הנדרשת בטרם נדחו טענות אלה. בהתייחסם להחלטות עמיתיהם במקרים דומים, הם הדגישו את האופי החריג של פיטורים על הסף, אשר צריכים להתרחש רק כאשר ברור מעל לכל ספק כי לתובע אין סיכוי להוכיח את טענתו. השופט ציין את ההעדפה לדחות בקשות כאלה ולהכריע בתביעות לאחר שמיעת ראיות. הם התייחסו גם להיקף ההתערבות המצומצם של ערכאת ערעור בהחלטות פרוצדורליות, ולתפקידן של שאלות שנויות במחלוקת, אם בכלל, בדיוני הוכחות. תוך ציטוט עבודותיהם של מספר משפטנים ושופטים, נדונו הזכות להליך הוגן, תפקידם של בתי המשפט והקשר בין כללים פרוצדורליים לעקרונות חוקתיים. השופטת הדגישה את חשיבות מימוש זכויות בעלי הדין ואיזון האינטרסים המתחרים של הצדדים באמצעות סדר הדין האזרחי. בהתחשב בשיקולים אלה, קבע השופט כי יש לדחות את הבקשה לדחיית התביעה, תוך הדגשת חובתה של מערכת המשפט לדון לגופו של עניין. השופט הרהר גם בתפקידם של בתי המשפט בפרשנות החוק, שאינם מושפעים מנרטיבים או השפעות שאינן ראיות משפטיות. לבסוף, התייחס השופט לעבודתם הקודמת ולסיפור מן התלמוד, המעודד את דחיית הבקשה ומאפשר לתיק להמשיך לעדות, הצגת ראיות וטיעונים לגופו של עניין. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים המעורבים, ודיוני ההוכחות שנקבעו יתקיימו כמתוכנן, כאשר הוצאות המשיבים יישקלו בסופו של ההליך.