סע"ש 39271-12-13

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעה של מורה שעבדה במשרד החינוך למעלה מ-35 שנה. בשנת 2013 קיבלה התובעת מכתב מהמשרד לפיו נפלה טעות בחישוב שכרה וכי שולם לה שכר יתר ועליה להחזיר את הכסף. התובעת הכחישה את החוב וטענה כי היא זכאית לשכר שקיבלה. הסוגיות העיקריות שבמחלוקת היו האם קיים חוב שכר, ואם כן, האם התובע נדרש לפרוע את הסכומים המדוברים. בית המשפט פסק לטובת המשרד בנושא חוב השכר, למעט החוב הנוגע לתוספת תואר שני, שלא היה שנוי במחלוקת. נמצא כי התובעת לא הייתה זכאית ל"תואר כפול" לפני שנת 2009, ואף לא הייתה חייבת במספר התגמולים שתבעה. עם זאת, בית המשפט מצא כי המשרד אשם לחלוטין בטעויות בשכרו של התובע, וכי התובע לא תרם בכל דרך שהיא לטעויות אלה. התובעת הסתמכה באופן סביר גם על תשלומי השכר שקיבלה, במיוחד לאור העובדה שהם תאמו את ציפיותיה בעקבות ההכרה בתואר. בהתייחסו לשאלת ההשבה, קבע בית המשפט כי על התובעת להשיב רק חלק מהסכומים ששולמו בטעות, בשל התנהלות המשרד בנושא, הסתמכותה של התובעת על תשלומי השכר ומעמדה הנוכחי כפנסיונרית. התובע חויב לפרוע רק 35% מהחוב המוכח, שהסתכם ב-105,132.52 שקל, ב-60 תשלומים. כמו כן חויב המשרד בהוצאות המשפט של התובע, לרבות שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪.