ת"פ 1057/05
הכרעת-דין מחוזי ירושלים
תקציר
הנאשם הואשם במספר עבירות לאחר תאונה קטלנית, בהן הריגה ונהיגה רשלנית. כתב האישום מפרט את נהיגתו הפזיזה של הנאשם, לרבות נהיגה במהירות מופרזת ותמרוני עקיפה מסוכנים. הנאשם הודה בעובדות אך חלק על האישום בהריגה, וטען כי יש לסווגו כהריגה ברשלנות. ההבחנה בין השתיים נעוצה ביסוד הנפשי הנדרש לכל עבירה. הריגה דורשת כוונה פלילית, הכוללת מודעות לתוצאות הקטלניות האפשריות ואדישות או פזיזות כלפיהם. הריגה רשלנית, לעומת זאת, דורשת רק רשלנות, המאופיינת בחוסר מודעות. השופט, לאחר שבחן את הראיות ושקל את דרישות החוק, מצא את הנאשם אשם בהריגה. ההחלטה התבססה על התנהגותו הפזיזה של הנאשם, מודעותו האובייקטיבית להשלכות האפשריות והיעדר כל הסבר להתנהלותו. בנוסף, השופט ציין כי ניתן לשקול את מעשיו של הנאשם טרם התאונה, לרבות תמרון עקיפה מסוכן קודם לכן, כדי לקבוע את הלך רוחו. בהיעדר עדות של הנאשם שתפריך זאת, הגיע בית המשפט למסקנה כי מעשיו הפגינו הלך רוח פזיז, המהווה הריגה. הנאשם הורשע גם בשורה של עבירות נוספות, בהן נהיגה בקלות ראש, מהירות בלתי סבירה, עקיפה אסורה וגרימת תאונה עם חבלות.
חקיקה מקושרת
ת"פ 1057/05 מדינת ישראל נ' יניב חדד, מחוזי (7.9.2006)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.