עפ"ת 46542-12-11

תקציר

התיק הוא ערעור על פסק דין של בית המשפט לתעבורה בחיפה. המערער הורשע במספר עבירות תנועה לאחר שהחנה ברשלנות את רכבו, שהתגלגל לאחר מכן במורד המדרון והתנגש במכוניות אחרות. הוא הואשם והורשע בהתנהגות הגורמת נזק לרכוש, נהיגה רשלנית וחניה לא בטיחותית בשיפוע. המערער הודה בעובדות אך ערער על ההרשעה, בטענה כי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה אינו חל על כלי רכב חונים. בית המשפט דחה את הערעור בקובעו כי החניה היא חלק בלתי נפרד מהליך הנהיגה וכי רשלנות המערער בעת החניה מהווה נהיגה רשלנית. בנוסף, ציין בית המשפט כי הידרדרות הרכב החונה יוצרת חזקת רשלנות הניתנת להפרכה. עוד טען המערער כי שגה בית המשפט לתעבורה בקובעו כי לא השתמש בבלם היד, אך ערכאת הערעור מצאה כי מדובר בעובדה שאינה נטענת בכתב האישום וכי הרכב תקין. בית המשפט הוסיף ועמד על חזקת הרשלנות לפי סעיף 27ב לפקודת התעבורה והדגיש כי אחריותו של הנהג משתרעת מעבר לחניית הרכב. לבסוף, הזכיר בית המשפט את הודאתו של המערער באשמה ואת עונש המינימום הקבוע בחוק, מה שהוביל לדחיית הערעור גם על גזר הדין. הערעור נדחה בשני חלקיו, וגזר הדין המקורי נותר בעינו.