תא"מ 53253-09-19

תקציר

בית המשפט פסק לטובת התובעת בסכסוך על בעלות בחנות. הבעלים המקורי מכר את החנות לנתבע, אך האחרון ניסה לחזור בו מההסכם לאחר שלא עמד בתשלום מלא. הנתבעת טענה כי ההסכם בטל בשל מיקומה של החנות במקלט בבניין, דבר המנוגד לכאורה לחוקי ההתגוננות האזרחית. עוד טענו כי לחנות אין רישיון עסק ואישור מפיקוד העורף. עם זאת, בית המשפט מצא כי ההסכם תקף ומחייב, וכי טענותיה הרטרואקטיביות של הנתבעת היו ניסיון להתחמק מהתחייבויותיה על פי ההסכם. בית המשפט ציין כי ניתן לבצע את מרבית ההסכם ללא שימוש במקלט, וכי התובעת לא התחייבה להשכיר את המקלט לנתבעת. גם טענות הנתבעת בדבר עושק, השעיה וחוסר היתכנות נדחו, בשל חוסר ראיות ואופיו הוולונטרי של ההסכם. בנוסף, דחה בית המשפט את טענות הנתבע לזיוף ושטר בטל, שכן איחור בהשלמת המועד על גבי השיק לא השפיע על תוקפו. בסיכומו של דבר, קבע בית המשפט כי על הנתבעת לעמוד בהתחייבויותיה לתשלום על פי ההסכם ולשלם את יתרת הסכום, בצירוף הוצאות ושכר טרחת עורך דין. פסק הדין אישר את תוקפו של ההסכם והורה להחזיר את התיק ללשכת ההוצאה לפועל לשם שחרורו.