ע"א 105/75

תקציר

פסק הדין נסוב סביב סכסוך בין מבוטחת לבין קופת החולים. המערער, שהוא חבר קופת חולים, ביקש לעבור לסניף אחר לצורך טיפול רפואי, אך נתקל בהתנגדות של מזכירה בסניף החדש. בתגובה הגישה תביעה נגד קופת החולים, בנימוק של שני נימוקים; ראשית, מניעת טיפול רפואי הולם, ושנית, לשון הרע מצד המזכירה. קופת החולים, מצדה, ביקשה לעכב את ההליכים, תוך התייחסות לתניית בוררות בתקנון. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת קופת החולים, והביא את המערערת לערעור. בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע כי תקנון קופת החולים מהווה הסכם כתוב לבוררות. יתר על כן, בית המשפט פירש את תניית הבוררות באופן רחב, לרבות תביעות נזיקין כגון לשון הרע או תקיפה, בתחומה. עם זאת, בית המשפט הכיר בכך שתביעות בגין מעשים זדוניים עשויות להיות פטורות מבוררות לפי סעיף 5(ג) לחוק הבוררות. עם זאת, השופט לא ראה סיבה להפעיל סמכות זו במקרה ספציפי זה. באשר לטענת אכיפת החוזה של המערערת, קבע בית המשפט כי גם אותה יש להסדיר באמצעות בוררות. עוד טענה המערערת כי תניית הבוררות היא תנאי מגביל, אך בית המשפט לא מצא טעם בטענה זו. משכך, נדחה הערעור, והמערערת חויבה בהוצאות המשיבים.