רע"א 27524-06-23

תקציר

לאחר בחינה מעמיקה הגיע השופט למסקנה כי עמדת המדינה במקרה זה מקובלת, בעיקר בשל היעדר התנגדותו של המבקש לגביית הוצאות המדינה מהבטוחות שהופקדו. ניסיונו של המבקש לערער ולעכב את הביצוע לא השפיע על ההחלטה, שכן לא הוגשה בקשה פורמלית לעיכוב תשלום כנגד המשיב הנכון. המבקש גם לא ביסס טענות בדבר הסדריו הכספיים ולא הציע פתרון ישים לניכוי תשלומו מפיצויי נזיקין פוטנציאליים. למרות המורכבות הרגולטורית בנוגע לשימוש בבטוחות להוצאות המדינה, עמדת המדינה – לפיה ניתן לגבות הוצאות כאלה מבטוחות, כל עוד הדבר אינו פוגע במשיב – נקבעה כתקפה. מקרים קודמים תומכים בגישה זו, ומדגישים כי ביטחונות יכולים לכסות את הוצאות המדינה אם הם מוצדקים. המבקש לא ערער על כך, ואף לא הציג טענות כנגד שימוש בביטחונותיו לתשלום זה, מה שהוביל את בית המשפט להחלטה להעביר 1,000 ₪ מביטחונותיו לאוצר המדינה, ולהשיב למבקש את יתרת הכספים באמצעות בא כוחו.