ע"א 2215-12-23

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פרי ערעור של היועץ המשפטי לממשלה על החלטת ועדה פסיכיאטרית מיוחדת לאפשר למשיב, המאושפז מכוח צו בריאות הנפש, לצאת לחופשה חודשית בת שלוש שעות בהשגחת בן משפחה. המשיב הואשם ברצח בנסיבות מחמירות ואושפז לתקופה מקסימלית של 25 שנים, שהחלה במאי 2022. היועץ המשפטי לממשלה טען כי החלטת הוועדה אינה סבירה ואינה מביאה בחשבון את המסוכנות שנשקף מהמשיב לחברה, את חומרת פשעו או את עברו של אי ציות לתרופות. הם הדגישו את התקופה הקצרה שחלפה מאז הוצא צו האשפוז ואת הצורך בתקופה ארוכה יותר של הפוגה יציבה לפני מתן חופשה. בתוך כך, ביקש בא כוח המשיב לשמור על החלטת הוועדה, תוך שימת דגש על ערכה הטיפולי של החופשה ועל מצבו התפקודי של המשיב, וציין כי אושפז לפני מתן הצו. לאחר בחינת הראיות הרפואיות, החוק וההלכה הרלוונטית, החליט השופט להתערב בהחלטת הוועדה. הם הסכימו עם היועץ המשפטי לממשלה כי הפוגה של המשיב לא הייתה ממושכת או יציבה דיה כדי להבטיח את שלום הציבור. השופט הדגיש כי הערכת הוועדה את רמת המסוכנות של המשיב כנמוכה אינה מבוססת על הערכה ארוכת טווח וכי מצבו של המשיב, אף שהשתפר, עדיין ניכר. בהתחשב בחומרת העבירה, קיבל השופט את הערעור, ביטל את החלטת הוועדה והדגיש את הצורך בהפחתה קפדנית וודאית של מסוכנותו של המשיב לציבור בטרם תישקל חופשה. פסק הדין, בהשמטת פרטים מזהים, עשוי להתפרסם.