ע"א 6261/10

תקציר

במקרה שלפניי נדונה בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, שעניינה אישור הסדר נושים לחברת אלרן ד.ד. השקעות בע"מ, חברה בבעלות משפחת דנקנר ברובה, בעלת חובות משמעותיים בסך של כ-180 מיליון שקל. החברה הציעה תוכנית להמרת חלק מחובותיה להון עצמי וארגון מחדש של יתרת החוב, עליה הסכימו רוב הנושים, כולל מחזיקי האג"ח, הבנקים והחברות הבנות, אם כי עם התנגדות מסוימת מצד בנק מרכנתיל וכמה מחזיקי אג"ח קטנים. החברה עמדה בפני פירוק קרוב אם ההסדר לא ייושם עד 30 בספטמבר 2010. בנק מרכנתיל ערער על עיכוב ביצוע פסק הדין, מחשש שייגרם נזק בלתי הפיך אם ההסדר יתקדם, שכן הוא ימנע ערעור על ידי הפיכת חובות החברה להון עצמי, הכרוך בפעולות שעלולות להיות בלתי הפיכות. למרות הבנת חששות הבנק, פסק הדין איזן בין ההשפעה המינורית על בנק מרכנתיל לבין פגיעה פוטנציאלית משמעותית בחברה ובנושים אחרים אם התוכנית תתעכב. ההסדר המוצע זכה לתמיכה רחבה של רוב מכריע של הנושים, ובית המשפט מצא כי אף שהחלטה זו עלולה לפגוע בזכות הערעור של בנק מרכנתיל, הסיכון והנזק הפוטנציאלי מדחייה נוספת גדולים יותר. כתוצאה מכך, דחה בית המשפט את בקשת בנק מרכנתיל לעיכוב ביצוע ובחר שלא להורות על הוצאות בהתחשב בנסיבות המורכבות. הבקשה נדחתה ב-28 בספטמבר 2010, תוך הכרה בכך שעיתוי והסיכון לפירוק החברה היו שיקולים קריטיים בהחלטה זו.