ת"א 9581-12-09

תקציר

השופט קבע כי יש לדחות את תביעת התובעים לפיצוי נוסף בגין קרקע שהופקעה לצרכי ציבור במסגרת תכנית פיתוח עירונית. החלטת השופט התבססה על כך שהתובעים כבר קיבלו פיצוי הולם בגין ההפקעה באמצעות עליית ערך הקרקע שנותרה ברשותם לאחר יישום תכנית הפיתוח. אדמתם, שיועדה בעבר לחקלאות, שינתה את ייעודה למגורים, מה שהעלה משמעותית את ערכו. השופט הדגיש כי אין לאפשר לבעלי קרקעות הנהנים מאמצעי פיצוי כאלה בתוכניות פיתוח לתבוע פיצוי נוסף, שכן הדבר עולה כדי התעשרות שלא כדין. כמו כן, נמצא כי התובעים הרחיבו בסיכומיהם את מראית העין של תביעתם, והציגו טענות חדשות בדבר היקף ההפקעה, גובה הפיצויים ונימוקי תביעתם, שלא הוצגו בכתבי הטענות הראשוניים שלהם. התנהלות זו הוגדרה כבלתי מתקבלת על הדעת, שכן היא פגעה ביכולתו של הנאשם להגן על עצמו ביעילות. עוד ציינה השופטת כי תוכנית הפיתוח המדוברת אושרה לפני שני עשורים, ועל התובעים, שנהנו במשך שנים מפירות הקרקע המשופרת, לנהוג בתום לב ולא לנסות למצות את כל האפשרויות לרווח כספי. לבסוף הורה השופט לתובעים לכסות את הוצאות הנתבעים ושכר טרחת עורך דין, וקבע כי הסכום יעמוד על 36,000 שקל, שישולם בריבית ובהצמדה ממועד פסק הדין.