ת"צ 30196-08-14

תקציר

פסק דין זה מתייחס לתביעה שהגיש תובע שקיבל קנס חניה וביקש להחזירו. התובע חנה בתחנת אוטובוס שלכאורה כבר לא הייתה בשימוש, ולאחר שקיבל קנס שילם אותו במחאה ולאחר מכן תבע החזר כספי מעיריית בית שמש. הטענה המרכזית הייתה שהסימון בתחנות האוטובוס בוטל, ולכן הקנס לא היה מוצדק. העירייה טענה כי היה על התובע לנקוט בהליך פלילי וכי תביעתו האזרחית מהווה "מעקף פלילי". עוד טענו כי חנייתו הייתה בלתי חוקית בכל מקרה, שכן רכבו חנה במדרון שהפריע לתנועה. השופט קבע כי לתובע קמה עילת תביעה אישית, שכן תשלום הקנס לא מנע ממנו להגיש תביעה ייצוגית, מה גם שלא היה מנגנון לתשלום הקנס תחת מחאה. עוד קבע השופט כי התמונות שהוגשו אינן תומכות בטענת העירייה כי התובע חנה שלא כדין. באשר לבקשה למעמד של תובענה ייצוגית, זו נדחתה מאחר שהעירייה כבר הגישה הודעת פיטורים, תוך הכרה בצדקת התביעה והפסקת הגבייה. עם זאת, השופט פסק לתובע שכר של 2,500 שקל, שכלל החזר של הקנס, והורה לעירייה לשלם 5,900 שקל שכר טרחת עורך דין. החלטה זו התבססה על מספר גורמים: הטרחה והסיכון שבהכנת התביעה, התועלת המוגבלת והחשיבות הציבורית של התביעה, וגובה הקנס הנמוך. השופט ציין כי אף שהתביעה אינה מורכבת במיוחד, יש תועלת ציבורית מסוימת בעצירת הנפקת דוחות חניה שגויים.