ת"א 8265-02-09

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת דרכים בשנת 2008, הגיש תביעה נגד חברת הביטוח הנתבעת לפיצוי נזקי הגוף שנגרמו במהלך התאונה. חברת הביטוח הודתה בחובתה לפצות את התובע, אך המחלוקת נסובה סביב גובה הפיצויים המדויק. בית המשפט פסק לתובע פיצוי בסך 5,498,873 ש"ח לאחר הערכה מדוקדקת של ראשי הנזק השונים. סכום זה כלל פיצוי בגין כאב וסבל, אשר נקבע ללא עוררין על פי הסכום המרבי הקבוע בחוק (184,678 ש"ח), והפסדי השתכרות, אשר חושבו על בסיס שכרו של התובע בעת התאונה (11,362 ש"ח) וצפוי להימשך בשיעור גבוה יותר של 13,500 ש"ח לחודש עד שנת 2018, ואז לפי שיטת "השנים האבודות" עד 2039. בית המשפט שקל גם את תוחלת החיים של התובע, שהוערכה בכעשר שנים ממועד התאונה, ופסק פיצויים בהתאם. ראשי נזק נוספים שנבחנו על ידי בית המשפט כללו הפסדי פנסיה (שנקבעו על 482,066 ש"ח), הפסד השתכרות אשת התובע (350,000 ש"ח), טיפול סיעודי וסיוע שניתן לתובע במהלך אשפוז (385,000 ש"ח), התאמת דיור (100,000 ש"ח), הוצאות לבני משפחה (350,000 ש"ח), שכר אפוטרופוס (60,000 ש"ח) וניכויים בגין הוצאות מחיה שנחסכו עקב אשפוז (344,024 ש"ח), תשלומים תכופים (251,200 ש"ח) ופנסיה של המל"ל, שהיו אמורים להיות מחושבים מאוחר יותר על פי חוות דעת אקטוארית מעודכנת. לאחר ניכוי סכומים אלה מסך הנזק, בצירוף שכר טרחת עו"ד של 13%, הסכום המתקבל היה אמור להיות משולם לתובע בתוך 30 יום. פסק הדין ניתן לטובת התובעת וכנגד חברת הביטוח הנתבעת.