ת"א 1008/99

תקציר

התובע, קבלן שיפוצים, תבע את הנתבעים בשכר ופיצויים לאחר שביטלו את החוזה לשיפוץ הבניין שלהם בטרם עת. הנתבעים תבעו מנגד נזקים שנגרמו עקב אי השלמת השיפוץ במועד והפרת החוזה על ידי התובעת. בית המשפט מצא כי הנתבעים לא הפרו את החוזה שכן התובעת לא הצליחה לעמוד במועדים, שהיו מהותיים להסכם. חשיבות המועדים הודגשה בחוזה, וטענת התובע כי היה עומד בלוחות הזמנים לא הייתה משכנעת. עם זאת, התובע היה זכאי לשכר עבור עבודות נוספות שביצע לפני סיום החוזה, אשר בית המשפט העריך בכ-10,000 ₪. תביעתם הנגדית של הנתבעים לפיצויים נדחתה מאחר שלא הביאו ראיות מספיקות לכך שהעלויות שנגרמו היו תוצאה ישירה של הפרת החוזה על ידי התובע. לפיכך חויבו הנתבעים לשלם לתובע שכר עבודה בסך 10,000 ₪, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪.