ע"א 1730/92

תקציר

התיק סובב סביב ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעניינה של תובעת שתבעה פיצויים לאחר שהתגרשה בניגוד לרצונה. התובעת ביקשה גם את חלקה ברכוש המשותף, וביקשה דין וחשבון על נכסי המשיב. המשיב לא השתתף בהליך המשפטי, מה שהוביל למחיקת כתב ההגנה שלו. בית משפט קמא דחה את תביעת התובעת לפיצויים מחוסר ראיות מספיקות, וכן את תביעתה לשיתוף ברכוש, שכן היא לא הביאה ראיות ולא פתחה בהליכי חשבון רכוש. בערעור, לאחר מותה של התובעת, טענו מחליפיה כי ההגנה שנמחקה צריכה להיות משולה לכך שהמשיב לא הגיש כל הגנה, ומשכך, היה על בית המשפט לתת פסק דין המבוסס על התביעה בלבד. ערכאת הערעור, שהכירה בכך, הסכימה כי על התובעת לקבל פיצוי משוער בגין הנזק הנפשי שנגרם כתוצאה מהגירושין שלא מרצון, פסקה 30,000 ₪, וקבעה משפט חוזר בעניין השיתוף בנכסים. משפט חוזר זה נועד לאפשר הצגת ראיות בדבר טיבם וערכם של נכסי המשיב. בנוסף, חויב המשיב לשלם למערערים שכר טרחת עורך דין בסך 6,000 ₪. השופטים השלימו עם תוצאה זו, וסימנו אותה כפתרון מאוזן בתוך מורכבות פרוצדורלית והתנהלות בלתי משתפת פעולה של המשיב.