ע"פ 7100/18
פסק-דין עליון
תקציר
נגד המערער הוגש כתב אישום בגין אי קיום צו שיפוטי לפי חוק התכנון והבניה. המערער הורשע בעבר בעבירות תכנון ובנייה, לרבות צו הריסה שהוצא בשנת 2001. במהלך הדיון הזכיר המשיב את ההליכים הקודמים והציע להטיל עליו מאסר על תנאי ולהטיל עליו התחייבות כספית לביצוע צו ההריסה. בית המשפט התערב ושאל את המשיב מה עמדתו לגבי העונש, שלטענת המערער היה ניסיון להנחות את המשיב. בית המשפט דחה את בקשת המערער לפסול את עצמו, בנימוק שהוא בסך הכל ביקש הבהרות ולא גיבש דעה בעניין. המערערת ערערה על החלטה זו, וטענה כי חוסר משוא הפנים של בית המשפט נפגע. עם זאת, לאחר עיון בערעור ונספחיו, ההחלטה לדחות את הערעור התקבלה מאחר שדברי בית המשפט לא הצביעו על היעדר משוא פנים, אלא על ניסיון לאסוף מידע לשם הכרעה הוגנת. חזקת נאמנותה של גרסת השופט לאירועים לא עמדה די הצורך בסתירה מצד המערער. לפיכך, נדחה הערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב-יפו שלא לפסול עצמו בעניינו של המערער.
חקיקה מקושרת
ע"פ 7100/18 ציון זנגול נ' מדינת ישראל - הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, עליון (24.10.2018)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.