עת"מ 45654-04-12

תקציר

העותר, שבבעלותו קרקע בוואדי ערה המיועדת להקמת תחנת דלק, מערער על החלטת הוועדה המחוזית של המשיב לדחות את תכנית המתאר שלו. הטענה העיקרית היא כי הוועדה המחוזית הייתה מחויבת לאשר את התוכנית בעקבות חוות דעת של מפקח תנועה שאישרה כי היא עומדת בהיבטי בטיחות ותחבורה. בית המשפט דוחה את העתירה. היא קובעת כי חוות הדעת של הממונה היא תנאי הכרחי אך לא מספיק לאישור, ואינה מגבילה את שיקול הדעת התכנוני של הוועדה המחוזית. הוראות תכנית המתאר הארצית אינן תומכות בטענת העותר לצמצום שיקול הדעת, ואף אינן מצביעות על כוונת המחוקק לעשות כן. יתר על כן, העתירה נעדרת שחר שכן היא קוראת תיגר על שיקול הדעת התכנוני הברור של הוועדה המחוזית, לרבות אי עמידה של התכנית במרחקים הנדרשים מאזורי מגורים והתפיסה התכנונית הרצויה לכביש 65. בנוסף, בית המשפט מצדד בפרשנותה של הוועדה המחוזית לדעות סותרות שהוצגו, בנוגע לקרבתה של תחנת הדלק למחלף. לבסוף, גם העתירה נדחית במועד, שכן הוגשה מעבר לתקופה הרגולטורית, וטענת העותר בדבר איחור בקבלת ההחלטה אינה מבוססת. לאור ממצאים אלה, פוסק בית המשפט לוועדה המחוזית שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪.