בג"צ 184/79
פסק-דין עליון
תקציר
פסק הדין המדובר מתייחס לעתירה שהוגשה לבית הדין הארצי לעבודה, בעניין יחסי עובד-מעביד בין עותרים (שומרים או רכזי ביטחון צבאי שוטף) לבין מדינת ישראל. העותרים טענו כי קיימים יחסי עובד-מעביד ודרשו להחיל עליהם חיסכון קיבוצי מסוים. עם זאת, הן בתי הדין האזוריים והן הארציים לעבודה דחו טענה זו, וקבעו כי לא התקיימו יחסים כאלה בין הצדדים. לאחר מכן ערערו העותרים לבית המשפט העליון, בטענה כי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה שגויה וביקשו התערבות לתיקון הטעות. בית המשפט העליון הכיר בכך שלבית הדין לעבודה סמכות ייחודית בעניינים אלה, אך הוא יכול להתערב כאשר הטעות מתבררת ודורשת תיקון למען הצדק. במקרה זה, בית הדין העליון לא שוכנע כי בית הדין הארצי לעבודה טעה טעות גלויה. הם הסכימו כי מדובר בסוגיה מורכבת ורבת פנים, וכי פסיקת בית הדין לעבודה, אף שאולי שנויה במחלוקת, אינה מהווה טעות נראית לעין. לפיכך, דחה בית המשפט העליון את העתירה, אישר את פסקי הדין הקודמים והורה לעותרים לכסות את הוצאות המדינה.
בג"צ 184/79 ההסתדרות הכללית ואח' נ' מדינת ישראל, עליון (3.12.1979)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.