חדל"פ 45008-09-20

תקציר

עניינה של החלטת בית המשפט בקביעת שכר טרחת נאמן בהליך חדלות פירעון בו מעורב יחיד. הנאמן מבקש שכר טרחה הנגזר מפירעון חובותיו של היחיד לנושים, למרות שהחובות הוסדרו מחוץ להליך. בית המשפט קובע כי כאשר חובות מוסדרים מחוץ להליך – בין אם על ידי היחיד ובין אם על ידי צד שלישי – יש לחשב את שכר טרחת הנאמן על בסיס החובות שהופטרו, אם קיים קשר סיבתי בין פעולות הנאמן לבין הפירעון. גישה זו מוצדקת משיקולי מדיניות המעודדים נאמנים לסייע ליחידים להסדיר את חובותיהם באמצעות הסכמים, ומשיקולים של צדק, המבטיחים כי מאמציו של הנאמן מתוגמלים. החזקה היא כי מעשיו של הנאמן הובילו לפירעון החוב, אלא אם כן היחיד יכול להוכיח אחרת. במקרים של חובות משותפים, בית המשפט יבחן את מערכת היחסים בין היחיד לבין הצד השלישי המחזיר את החוב. עוד מדגישה ההחלטה כי דמי הניהול צריכים להיות רק מוצא אחרון ואל לו לבית המשפט לחרוג כדבר שבשגרה מהתקנות הקבועות לחישוב שכר טרחת הנאמן. במקרה הספציפי, בית המשפט מאשר את הסדר החוב ומורה על תשלום שכר טרחת הנאמן, עם התאמות אם שכר הטרחה לא חושב על בסיס מחצית החוב לאחד הנושים. ההחלטה נועדה לתמרץ את הנאמנים לנווט את הליכי חדלות הפירעון בצורה נאמנה ויעילה, תוך שמירה על האינטרסים של כל הצדדים המעורבים.