בש"א 12749/08

תקציר

התובע, שיוצג תחילה על ידי עו"ד קובטי ולאחר מכן על ידי הנתבע, הגיש בשנת 1994 תביעה נגד קופת החולים של ההסתדרות בגין רשלנות רפואית, אשר נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת במאי 1998. ערעורו של התובע לבית המשפט העליון התקבל בשאלת החבות, והתיק חזר לבית המשפט המחוזי לבחינת הנזק. לאחר פסק הדין חתמו התובע והנתבע על הסכם שכר טרחה, הקובע את שכר טרחת עורך הדין בשיעור של 25% מהסכום שנפסק. כמה חודשים לאחר מכן נחתם הסכם נוסף בנוגע לשכר הטרחה בערעור לבית המשפט העליון, שקבע אותו על 17% מהסכום שנפסק. בעקבות פשרה שהוצעה על ידי בית המשפט, נפסקו לתובע 1,400,000 ₪, וקופת החולים העבירה לנתבעת 1,750,000 ₪. התובע טען כי הנתבע הונה אותו מכספי הפיצויים, דבר שהנתבע הכחיש. הנתבע טען כי התובע חייב לו שכר טרחה משמעותי בגין ייצוגו המשפטי, ואילו התובע טען כי שכר הטרחה מופרז ולא מוסכם. בית המשפט מצא ראיות לכאורה לתמיכה בתביעת התובע ולקביעת הסכום שהנתבע יכול היה לנכות מהפיצוי: 613,000 ₪ בסך הכל. היתרה, כ-1.6 מיליון ₪, חויבה בתשלום לתובע. ההחלטה גם הדגישה את החשש מפני הפרות אתיות מצד הנאשם, והדגישה את הצורך של לשכת עורכי הדין לטפל בסוגיות אלה. בית המשפט ביטל את העיקול על חשבונות הבנק של הנתבע בשל מחסור בכספים אך הותיר אותו על נכסי הנדל"ן שלו, והרחיב את העיקול לנכסים נוספים בהסכמת הנתבע. סכום העיקול על כל הנכסים נקבע על 1,600,000 ₪, והנתבע חויב לתאם עם התובעים את רישום צו הירושה על נכסים אלה. פסק דין זה לא מנע מהתובעים להטיל עיקולים על נכסים נוספים במידת הצורך.