ע"מ 33229-06-11

תקציר

המערערת, חברת בנייה, ערערה על החלטת המשיבה לדחות את השגתה על שומת מס תשומות. המחלוקת נסובה סביב זכותה של החברה לנכות מס תשומות הכלולה בארבע חשבוניות מס שהוציאה חברת ש. צור בע"מ, בסך כולל של 228,661 שקל. המערערת טענה כי התקשרה בקבלנות משנה עם ש. צור לביצוע פרויקטים של בנייה בהוד השרון ובתל אביב. עם זאת, המשיב טען כי החשבוניות האמורות אינן משקפות עסקאות אמיתיות, מה שהוביל לשומת מס תשומות. בית המשפט בחן את הראיות שהוצגו ומצא כי המערערת לא הביאה הוכחה מספקת לאמיתות העסקאות. עדותו של מר בן שושן, בעל השליטה בפועל במערערת, הייתה מעורפלת ולא שלמה, ולא הבהירה את מהות העסקאות ואת זהות המעורבים. ההסכם בין המערערת לבין ש' צור היה חלקי, והעלה חשד לאי התאמה בסכומים ששולמו. עוד ציין בית המשפט כי החשבוניות וטענות התשלום לא נתמכו בראיות, והמערערת לא הציגה מסמכים או עדים לאימות העבודה שנעשתה והתשלומים ששולמו לש' צור. זאת ועוד, המערערת לא ערכה בדיקה סבירה של מעמדו של ש. צור כעוסק, וקבלת אישורי המס לא היוותה ראיה מספקת לבדיקת נאותות. ככלל, המערערת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה לבסס את כדאיות העסקאות, ומשכך הגיע בית המשפט למסקנה כי הן אינן זכאיות לנכות מס תשומות. הערעור נדחה, והמערער חויב לשלם למשיב הוצאות בסך 10,000 ₪.