ת"א 55772-12-18

תקציר

חובותיה של התובעת, חברה פרטית, הועברו לנתבעת, גוף סטטוטורי שהוקם לצורך גביית קנסות ואגרות, בעקבות אי תשלום אגרות שנתיות בשנים 2009-2016. התובעת התקשרה עם הנתבעת בהסדר תשלומים לסילוק החוב בתשלומים חודשיים. התובעת דבקה בהסדר בכך ששילמה תשלומים במועד מדי חודש ושלחה לנתבעת הודעות תשלום בצירוף אסמכתאות. עם זאת, הנתבעת ביטלה את ההסדר בטענה שהתובעת לא סיפקה אסמכתא לתשלום חודש יוני. בית המשפט מצא כי התובעת אכן שלחה את האסמכתאות וביטול ההסדר על ידי הנתבע היה שלא כדין. זאת ועוד, נדחתה טענת הנתבע כי התובע ביצע תשלומים באופן שאינו מותר על פי ההסדר, שכן ההודעות ודרכי התשלום היו עמומות והנתבע אישר אותן מכללא. מאחר שביטול ההסדר היה שלא כדין, גם הטלת שני עיקולים על חשבון הבנק של התובע על ידי הנתבע הייתה בלתי חוקית והיוותה לשון הרע. הנאשם לא הצליח להוכיח כל הגנה כנגד אישום זה. בית המשפט פסק לתובע פיצוי סטטוטורי בסך 25,000 ₪ ללא הוכחת נזק, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. סכום זה היה אמור להיות משולם תוך שלושים יום מיום מתן פסק הדין, אחרת יצטבר הפרשי הצמדה וריבית.