עב"ל 40064-05-11

תקציר

המערערים במקרה זה ערערו על פסק דין בעניין תביעתם למענק בגין עבודה מועדפת לפי סעיף 174(א) לחוק. המערער עבד בגינות ציבוריות בסביון ובאוניברסיטת תל אביב, גיזום עצים, שתילת שתילים, זריעה, הדברת מזיקים, כיסוח עשבים וניכוש עשבים שוטים. הם טענו כי עבודתם מהווה העסקה מועדפת כהגדרתה בחוק, וכי היה מקום להעניק להם את ההטבות הנלוות. עם זאת, בית הדין לעבודה דחה את תביעתם, מה שהוביל לערעור זה. המערערת טענה כי יש לבטל את פסק הדין בשל פגמים פרוצדורליים בניהול ההליך על ידי בית המשפט האזורי, לרבות החלטות סותרות בדבר קיום הליך ראייתי, אי בירור ייצוגו של המערער והיעדר התייחסות לתביעה מתוקנת. בית הדין לעבודה דחה טענות אלה, וקבע כי אין די בפגיעה בזכויותיו של המערער כדי להצדיק את ביטול פסק הדין. בית הדין שקל את אופי עבודתה של המערערת ואת מיקומם של מקומות העבודה וקבע כי העבודה אינה נחשבת להעסקה מועדפת על פי החוק. בית המשפט הדגיש כי מטרת החוק היא לתמרץ עובדים להשתלב בתפקידים הנחוצים לכלכלת המדינה, אך בדרך כלל פחות רצויים בשל אופי העבודה או המיקום. מאחר שעבודתה של המערערת בוצעה במרכז הארץ בגינות נוי באזורים עירוניים, לא ניתן היה לראות בה עבודה מועדפת. בית המשפט התייחס גם לפרסום באתר האינטרנט של המוסד שנראה כתומך בטענת המערערת, וקבע כי הוא אינו מהווה מקור זכויות וכי על המוסד לוודא כי המידע באתר האינטרנט שלו משקף נאמנה את הזכויות הקבועות בחוק. בסופו של דבר דחה בית הדין לעבודה את הערעור, קבע כי יש לאשר את פסק דינו של בית הדין האזורי והורה כי לא ייפסקו הוצאות למי מהצדדים.