ע"פ 3648/04

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לאב שביצע עבירות מין שונות בבתו, נ', לאורך תקופה ממושכת. בית המשפט המחוזי הרשיע אותו במעשים מגונים בכוח, תקיפה מינית ומעשים מגונים. האב ערער וטען כי עדותה של הקורבן אינה אמינה וכי קיים חוסר הנמקה ואזהרה עצמית מצד בית המשפט. הוא גם חלק על קבילות עדותה של בתו הבכורה, טען כי עדותה של האם לא נבדקה כראוי, וביקש עונש מופחת בשל מצבו הבריאותי הרעוע והזמן שחלף מאז ביצוע העבירות. עדויותיהן של הבנות היו עקביות ונתמכו בראיות נוספות, בהן יומניה האישיים של נ' ועדויות של בני משפחה נוספים. בית המשפט מצא את עדותה של האם בלתי מהימנה ונתן אמון מלא לנ' ולחברתה ח', שגרסותיהן חוזקו זו על זו. השופט א' רובינשטיין הדגיש את הקושי בהגשת כתבי אישום בתיקים משפחתיים מסוג זה ואת המשקל המיוחד שניתן להתרשמות הישירה של בית המשפט הפרוצדורלי. הערעור על ההרשעה נדחה, שכן ממצאיו העובדתיים והמהימהיים של בית המשפט המחוזי לא היו מוצדקים, וגם גזר הדין אושר, חרף הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות ומצבו הבריאותי של המערער. השופט א' גרוניס הוסיף הערה המדגישה כי ניתן היה להרשיע את המערער מבלי להתחשב בעדותה של הבת הבכורה, שעדותה בדבר תקופת ההתיישנות לא הייתה נחוצה לצורך ההרשעה.