ת"א 48984-07-16

תקציר

התובע, מר איברהים עג'מי, הגיש תביעה נגד שלושה נתבעים: הכפר השיתופי ואחת אל סאלם נווה שלום בע"מ, כפר שיתופי ערבי-יהודי המנהל את היישוב בו מתגוררת משפחתו של מר עג'מי, מר איאס שביטה, מנכ"ל העמותה, ומר איברהים חטיב, יו"ר האגודה לשעבר. מר עג'מי ביקש לאכוף הסכם גישור שלטענתו חתם עם הנתבעים, לפיו בתמורה לוויתור על זכויותיו בחלקת קרקע בת 12 דונם, תיתן לו האגודה ארבע חלקות בשכונת ההרחבה של ההתנחלות ושטח של חמישה דונם במסגרת הסכם שכירות תיירותי. לחילופין, ביקש מר עג'מי הצהרות על זכויות הבעלות שלו בקרקע, זכויות המבוססות על הודאת הנתבעים, זכויות סטטוטוריות שהוענקו על ידי המנזר שהיה בעבר הבעלים של הקרקע, או החזקה ארוכת טווח בקרקע לא מוסדרת. כמו כן, הוא ביקש מבית המשפט להורות לנתבעים לחתום על כל המסמכים הדרושים לו לצורך הגשת בקשה להיתר בנייה ושימוש בנכס, וכן פיצוי בגין עוגמת נפש. הנתבעים הכחישו כי הושג הסכם גישור מחייב, וטענו כי המסמך שהציג מר עג'מי אינו אלא סיכום של פגישה בה נרשמו הבנות בסיסיות אך לא גובשו לכדי הסכם כלשהו. הם ערערו גם על טענות זכויות הבעלות של עג'מי, וטענו כי החזקה של משפחתו בקרקע היא מתירנית ולא פוגענית, וכי הקרקע המדוברת רשומה כעת על שם הכפר השיתופי. בית המשפט הסכים עם עמדת הנאשמים. נמצא כי המסמך שהציג מר עג'מי, מיום 26.10.11, אינו הסכם גישור מחייב משום שאין בו פרטים מהותיים והוא אינו מצביע על כוונה ליצור הסכם מלא ומחייב. בית המשפט הצביע על ליקויים במסמך, לרבות היעדר שטחים מוגדרים שיקבל מר עג'מי, התחייבויותיו ולוח זמנים ברור לביצוע. יתר על כן, התנהלותם של שני הצדדים לאחר חתימת ההסכם הנטען הצביעה על כך שהוא אינו נחשב כמחייב. בית המשפט ציין כי לא ננקטו צעדים למימוש העברת הקרקע, בעוד המשא ומתן נמשך. טענתו של מר עג'מי כי הנתבעים אמרו לו שלא לערב עורך דין לא הייתה משכנעת, והשיהוי בהגשת התביעה תמך אף הוא בעמדת הנתבעים. באשר לתביעות זכויות הבעלות של מר עג'מי, בית המשפט מצא כי הוא לא הביא ראיות מספיקות. הקרקע המדוברת הייתה בתחילה בבעלות מנזר ולאחר מכן הועברה לכפר השיתופי. לאביו של מר עג'מי היה היתר להשתמש בחלק קטן מהקרקע למרעה, אך הדבר לא הקנה לו זכויות בעלות. עוד ציין בית המשפט כי הקרקע רשומה כעת על שם הנתבע, דבר המקשה על מתן הסעדים המבוקשים על ידי מר עג'מי. משכך, דחה בית המשפט את טענותיו של מר עג'מי והורה לו לשלם לנתבעים שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט בסך 30,000 ₪.