בע"מ 8339/06

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב. פסק הדין הראשוני התייחס לבקשה לסעדים כספיים שונים בעקבות סכסוך בין בני זוג, ולצו למינוי חוקר/כונס נכסים לבדיקת נכסיו הכספיים של המבקש, אשר כנותו בנוגע לגילוייו הכספיים הוטלה בספק על ידי בן זוגו (המשיב). המבקש טען כי מינוי חוקר אינו ראוי בשלב זה, וכי יש להגביל את הסעדים לאלה הקבועים בחוק יחסי ממון בין בני זוג. פסק דינו של בית המשפט המחוזי אישר את החלטת בית המשפט לענייני משפחה למנות חוקר, תוך ציון הסמכויות הנרחבות המוקנות לבתי המשפט לענייני משפחה בהליכי קדם משפט, והצורך בביצוע בדיקה יעילה ויסודית של העובדות. הבקשה לבית המשפט העליון ביקשה רשות ערעור על החלטה זו, בטענה שהיא מעוררת שאלות משפטיות חשובות. עם זאת, שופט בית המשפט העליון קבע כי הבקשה מהווה ערעור בערכאה שלישית, וכי השאלות שהוצגו אינן בעלות חשיבות ציבורית או משפטית מספקת כדי להצדיק ערעור נוסף. זאת ועוד, השופטת ציינה כי ההחלטה נשוא הערעור היא פסק ביניים, וכי בית המשפט לענייני משפחה טרם קבע את מועד התרת הנישואין, דבר המהווה גורם מרכזי בטענות המבקש. השופט הדגיש את סמכויותיהם הנרחבות של בתי המשפט לענייני משפחה בניהול הליכי קדם משפט, שנועדו להבטיח שקיפות וגילוי יעיל של המידע הפיננסי. כמו כן הודגשה סמכותם הייחודית של בתי המשפט לענייני משפחה למנות מומחים ללא הסכמת הצדדים, לצד הסמכויות המפורשות של גילוי מידע לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג. משכך, הגיע השופט למסקנה כי טענות המבקש חסרות שחר, ודחה את בקשת רשות הערעור. פסק דין זה מדגיש את היקף הערעורים המצומצם בתיקים של ערכאה שלישית, ומאשר את שיקול הדעת הרחב הנתון לבתי המשפט לענייני משפחה בישראל בניהול גילויים כספיים ומינויים של מומחים בסכסוכי אישות.