ע"פ 3673/15

תקציר

הכרעת הדין דנה בערעורם של שני נאשמים, א.ב. וענד, שהורשעו בשורה של עבירות, בהן גניבה, אלימות והריגה. עיקר טענותיהם של שני המערערים נסובות סביב נסיבותיהם האישיות בעת ביצוע העבירות, לרבות גילם הצעיר והשפעתם של אחרים המעורבים בעבירות. לגבי א"ב, שהיה קטין בעת ביצוע העבירות, בית המשפט מכיר במשקלן של הנסיבות אך אינו מוצא בהן עילה מספקת להפחתת עונש המאסר, תוך שימת דגש על חומרת העבירות והתוצאות המצערות. בית המשפט בוחן גם את טענתו של א.ב. בדבר יחס עונשו לעומת שותפיו לנאשם ומוצא כי ההבדל מוצדק בשל השונות בתפקידיהם ונסיבותיהם האישיות. עם זאת, בית המשפט מוצא הצדקה בערעורו של א.ב. על גובה הפיצויים שנפסקו לנפגעים ולבני משפחותיהם, ומפחית את הסכום ל-45,000 ₪ למשפחת המנוח ול-12,500 ₪ לנפגע. הדבר מוצדק נוכח רצונו של בית המשפט להכיר במעמדו הקטין של המערער בעת ביצוע העבירות ובהמלצת שירות המבחן. במקרה של ענאד, שהיה גם הוא קטין אך מבוגר מא.ב., מגיע בית המשפט למסקנה דומה. היא אינה מוצאת את נסיבותיו האישיות, לרבות חינוך קשה, סיבה מספקת להתערב בגזר הדין. בית המשפט מדגיש את קלות הדעת שהפגין ענאד כלפי חיי אדם ואת העובדה שהשתתף באופן פעיל בתקיפה האלימה. בנוסף, בית המשפט דן בעונש המאסר המותנה שהוטל על ענאד ומגיע למסקנה כי הוא מידתי ביחס לעבירות ומשמש הרתעה יעילה. השופט מתייחס גם להלכה היהודית ולכתבים פילוסופיים כדי להדגיש את הצורך בהרתעה ואת חומרת העבירות. בסופו של דבר, הערעורים נדחים, למעט הפחתת סכומי הפיצוי עבור א.ב. החלטות בית המשפט המחוזי מתקבלות ברובן, ומשקפות את חומרת העבירות ואת הצורך בעשיית צדק עם הקורבנות.