ת"פ 68435-05-18

תקציר

הנאשמים הורשעו בכל ארבעת סעיפי האישום שהוגשו נגדם. האישום הראשון והשלישי היו בגין אי הגשת דוחות הכנסות לשנים 2014–2016, בניגוד לסעיפים 216(4) ו-222(א) לפקודת מס הכנסה. האישום השני מתייחס לעשרה מקרים של אי תשלום ניכויי מס, בסך כולל של 44,699 ש"ח, לפי סעיף 219 לאותה פקודה. הניכויים נלקחו משכר העובדים בין פברואר 2013 למאי 2014 אך לא הועברו לפקיד השומה. בית המשפט קיבל את העונש המוצע על ידי התביעה, הכולל עונש מאסר של ארבעה חודשים, הפעלת עונש מאסר מותנה קודם של שישה חודשים וקנס של 3,000 שקל. עונש המאסר יבוצע כעבודות שירות. כמו כן הטיל בית המשפט שלושה חודשי מאסר נוספים, אותם לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור עבירה נוספת בתוך שלוש שנים. הקנס ישולם בעשרה תשלומים חודשיים. בהכרעת הדין הדגיש בית המשפט את חומרת העבירות, את השפעתן המזיקה על משק המדינה ואת הצורך בהרתעה. השופט שקל גם את הרשעתו הקודמת של הנאשם בעבירות דומות וקבע כי יש להפעיל את העונש המותנה שהוטל אז. השופט הכיר בקשייויו הכלכליים של הנאשם, אך בסופו של דבר שם בראש סדר העדיפויות את הצורך לשמור על טוהר המידות של מערכת המס. גזר הדין ניתן בנוכחות הנאשם ביום 14.4.2022, וזכותם לערער על גזר הדין בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.