ע"פ 4425/14

תקציר

המקרה שלפנינו הוא ערעור לקביעת עונשו של קטין שפגע מינית באחותו הצעירה לאורך תקופה. המערער ביצע עבירות מין חמורות באחותו, שהייתה צעירה ממנו בארבע שנים, שהחלו בהיותו בן 10 ונמשכו עד הגיעו לגיל 16. המעשים כללו נגיעות מגונות, שימוש בכוח ואף גרימת כאב לקורבן. בית המשפט קמא הכיר בחומרת העבירות ובהשפעתן הפסיכולוגית על הקורבן, וכתוצאה מכך חלה ירידה משמעותית בבריאותה הנפשית ובביצועיה האקדמיים. כן התחשבו גילו הצעיר של המערער בעת ביצוע העבירות, החלטתו ליזום שיקום והבעת חרטה. עם זאת, בית המשפט טען כי לא ניתן להתעלם מחומרת הפשעים ומתוצאותיהם, ולכן עונש מאסר בלתי נמנע. למרות זאת, בית המשפט הציע עונש מאסר מופחת, תוך מתן משקל למאמצי השיקום של המערער. השופט א' שהם המליץ על עונש של 10 חודשים, בניכוי תקופת המאסר, לצד השארת יתרת העונש המקורי. השופט נ' סולברג והשופט ח' מלצר הסכימו עם פסק דין זה, תוך שהם מדגישים את חומרת העבירות ואת הצורך ברחמים, תוך הכרה גם ברקע המצער של המערער ובהתקדמות השיקום. בסופו של דבר, הערעור התקבל בחלקו, ותקופת המאסר בפועל הופחתה ל-10 חודשים.