ע"א 1570/94
פסק-דין עליון
תקציר
בערעור שלפנינו ערערה חברת שיווק (המערערת) על החלטת בית משפט השלום בתל אביב, בראשות השופטת הילה גרסטל, בה סירבה לפסול עצמה מלדון בשורה של תיקים משפטיים מאוחדים שבהם היו מעורבים המערערת והמשיבים בעניין זכויות החכירה. המערערת ביקשה צו מניעה זמני בטענה לחסימת הגישה למושכרים שלא כדין, ואילו המשיב השיב בתביעה לפינוי. התיקים אוחדו, והשופטת גרסטל העניקה תחילה את צו ההרחקה הזמני למערערת, אך גם קבעה מספר קביעות מרכזיות בפסק דינה, שלטענת המערער מלמדות על הטיה ביחס לנושאים העיקריים, ולכן מצדיקות פסילה. עם זאת, בערעור צוין כי טענות כאלה צריכות לבסס "חשש ממשי למשוא פנים", וכללים פרוצדורליים אכן מחייבים שופט לדון הן בהליכי ביניים והן בהליכים עיקריים. הערכת ההטיה נקבעת מתוך חומר הראיות, ולא רק על פי תפיסתו של המערער. השופטת גרסטל ציינה כי פסיקותיה הקודמות היו מקדמיות והוגבלו להקשר סעד הביניים, והבהירה כי היא עדיין יכולה לדון באופן אובייקטיבי בתיק העיקרי. למרות שהערעור נדחה בסופו של דבר, מתוך הכרה בכך שלשון החלטת הביניים עלולה לשלול את זכויות המערער, בית המשפט השאיר את שיקול הדעת לשופטת גרסטל להציע שהתיק יידון בפני שופטת אחרת אם תמצא לנכון משפט הוגן. פסק הדין ממחיש את האיזון בין נורמות פרוצדורליות לבין הבטחת היעדר משוא פנים בהליכים שיפוטיים.
חקיקה מקושרת
ע"א 1570/94 שרותי ארגל שיווק לבתי מלון ומסעדות בעמ נ' אוצר מפעלי ים בעמ, עליון (7.7.1994)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.