ת"א 31675-07-21

תקציר

עורך דין הגיש תביעה לשכר טרחת עורך דין נגד שני נתבעים, אדם וברקת. שכר הטרחה היה בגין ביטול האפוטרופסות על ברקת ושחרור כספי הנאמנות הקשורים. עניינו של התובע הסתמך על הסכם שכר טרחה שנחתם עם ברקת, עם אדם כערב, המזכה אותו ב-10% מכל סכום שיתקבל לאחר סיום האפוטרופסות. הנתבעים טענו כי שכר הטרחה מופרז וכי הם אינם מבינים את ההסכם בשל אנאלפביתיות. עוד נטען כי עורך דין אחר שחרר את הכספים בתוך חודשיים, דבר המעיד על אוזלת ידו של התובע. בית המשפט דחה טענות אלה בקובעו כי יש לקיים הסכמים, ונטל ההוכחה לאי הבנת המסמך מוטל על הנתבעים, אותו לא הצליחו להסיר. עם זאת, השופטת פסקה שלא לאכוף את הסכם שכר הטרחה בשל טעויות רבות, אי בהירות ובעיות בנוסח החוזה, שהיו באחריות התובעת כמנסחת. ההסכם גם נחתם בדיעבד לאחר מתן השירות המשפטי, הכיל מידע לא רלוונטי והיה בו סעיף שכר טרחה מטעה. יתר על כן, סעיף הקובע כי הלקוח עדיין ישלם שכר טרחה מלא אם יעביר את הייצוג לעורך דין אחר מהווה הפרה של תקנת הציבור. התובע גם מסר גרסאות סותרות לגבי מועד סיום השירות. השופטת הגיעה למסקנה כי התובעת לא ביררה מספיק את שכר הטרחה עם הנתבעים וכי לא נקבע נוסח סביר של שכר הטרחה. למרות זאת, התובע היה זכאי לגמול הולם עבור עבודתו. טענת הנתבעים כי מדובר בהרחבה של התביעה נדחתה שכן מדובר בתשלום עבור שירותים משפטיים שאינם שנויים במחלוקת. בית המשפט מינה מומחה לקביעת שכר סביר, שנמצא בין 52,800 ל-88,000 שקל בתוספת מע"מ, בהתאם לשעות העבודה. מאחר שהצדדים לא חקרו את המומחה, קביעה זו אומצה על ידי בית המשפט. בסיכומו של דבר, חויבו הנתבעים לשלם לתובע סך של 61,776 ₪ כולל מע"מ בגין העבודה המשפטית, ו-9,945 ₪ כולל מע"מ בגין שכר טרחה והוצאות. התשלום היה אמור להתבצע תוך 30 יום, עם זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 60 יום.