תא"ק 43212-05-20

תקציר

התובעת שילמה לנתבעת עבור שירותים הקשורים ליבוא רכב, אך הרכב מעולם לא נמסר. התובע תבע את הנתבע להשבת הכסף. המחלוקת העיקרית הייתה האם הנאשם היה חלק מתרמית, או שהוא עצמו קורבן לתרמית. בית המשפט מצא כי הנתבע אכן היה חלק מתרמית, ולכן פסק לטובת התובע. השופטת קיבלה את הראיות שהציג התובע – לרבות הודעות וואטסאפ – כקבילות, וקבעה כי התובע הביא את הראיה המקורית – המכשיר הנייד שלו – לדיון, אותה יוכל הנתבע לבחון. עוד ציין השופט כי הנאשם לא הציג כל מסמך להגנתו. עדותו של התובע הייתה גם משכנעת יותר מזו של הנתבע, שהשמיע מספר אמירות סותרות וניסה להמעיט במעורבותו במזימה. משכך, הורתה השופטת לנתבעת להשיב את האגרות ששילמה התובעת, בסך 135,385 ש"ח, וכן 1,706 ש"ח עלות כרטיס טיסה, 1,912 ש"ח בגין אגרות שלא שולמו ו-9,360 ש"ח כאגרת יבואן, ובסך הכל 152,463 ש"ח, בצירוף הוצאות משפט של התובעת בסך 16,000 ש"ח. סכום זה היה אמור להיות משולם תוך 30 יום.