ע"פ 46081-08-11

תקציר

פסק הדין דן בחוקיות החיפוש שנערך בביתו של המשיב, שהוביל לגילויו ולתפיסתו של הרואין. החיפוש נערך לאחר ששוטר טען כי הריח ריח חזק של עישון סמים שהגיע מהבית. בית משפט קמא קבע כי החיפוש היה בלתי חוקי, שכן הוא לא האמין לטענת השוטר בדבר הריח, וכן משום שהמשיב לא הסכים לחיפוש. עם זאת, ערכאת הערעור לא הסכימה, קיבלה את עדותו של השוטר כאמת וציינה כי החיפוש נעשה בהסכמה. גם הודאתו של המשיב בהחזקת סמים נחשבה מרצון ולכן קבילה. גם אם החיפוש היה נערך שלא כדין, טען בית המשפט כי אין לפסול את הראיה, שכן פסילתה תפגע באינטרס הציבורי והיתרונות הסוציאליים של חשיפת עבריינות עולים על היתרונות שבהגנה על זכויות המשיב במקרה זה. לבסוף, הרשיעה ערכאת הערעור את המשיב, ביטלה את זיכויו של בית משפט קמא והחזירה את התיק לבית משפט קמא לצורך קביעת גזר הדין.