ת"ד 8630-02-20

תקציר

הנאשם הואשם באי מתן אפשרות להולך רגל לחצות את הכביש בבטחה, נהיגה ללא זהירות ותשומת לב ראויה והתנהגות הגורמת נזק לאחר שרכבם פגע בהולך רגל במעבר חצייה. האירוע התרחש ביום 29.7.2019 בכפר סבא, כאשר רכבו של הנאשם פגע בקורבן בעת שחצתה את הכביש. עדי התביעה, כולל הקורבן, העידו כי הקורבן חצתה את הכביש במעבר חצייה ורכבו של הנאשם פגע בה כשכמעט חצתה. לטענתם, הנאשם נהג ברשלנות ולא בלם בזמן. כמו כן, הגיע הבוחן למסקנה כי ניתן היה למנוע את התאונה. הנאשם ואשתו טענו כי היו מחדלי חקירה, לרבות אי מדידת הנתיבים או בדיקת מצלמות אבטחה. עוד נטען כי לנאשם לא נמסר על זכות השתיקה ולעורך דין. עם זאת, השופט מצא כי התביעה סיפקה ראיות מספיקות כדי להוכיח מעבר לספק סביר כי הנאשם אשם בהאשמות. השופט דחה את טענות הנאשם בדבר מחדלי חקירה, וקבע כי הם לא פגעו ביכולת ההגנה להתמודד עם הראיות. באשר לסוגיית הזכויות, קיבלה השופטת את עדותו של הבודק כי הנאשם קיבל מידע על זכויותיו וחתם על הטפסים הרלוונטיים. עוד ציין השופט כי גרסתו של הנאשם לאירועים לא הייתה שונה באופן מהותי מהודעתו במשטרה. בסופו של דבר, השופט קבע כי יש להרשיע את הנאשם בכל האישומים, והדגיש כי על הנהגים לנהוג בזהירות במעברי חצייה, במיוחד כאשר שדה הראיה שלהם חסום. פסק הדין ניתן בנוכחות שני הצדדים ביום 10.10.2021.