ה"פ 6341/07

תקציר

המבקשים הגישו תביעה נגד המשיב לשני סעדים עיקריים הנוגעים לזכויות יורשיהם בנכס המנוהל על ידי המשיב. המשיב הסכים למסור את הפרטים המבוקשים לסעד הראשון, אך נדרש משא ומתן מחוץ לכותלי בית המשפט כדי להסדיר את הסעד השני, שעניינו שחרור זכויות המבקשים. במהלך משא ומתן זה הגיעו הצדדים לפשרה חלקית, אך לא הצליחו להגיע להסכמה על פסיקת הוצאות ושכר טרחת עורכי דין. המבקשים טענו כי היה עליהם להגיש את התביעה כדי לגרום למשיבה להתייחס ברצינות לבקשותיהם, בעוד שהמשיבה טענה כי פעלה כדין ובהגינות. המבקשים, שקיבלו באופן חלקי את הסעד המבוקש, ביקשו לדחות את התביעה ולחייב את המשיב בהוצאות התביעה. בית המשפט, בהפעילו את שיקול דעתו, החליט לדחות את התביעה כפי שהוסכם על ידי המבקשים, אך הורה למשיב לשלם למבקשים הוצאות משפט, לרבות שכ"ט עורך דין, בסך 30,000 ₪ בתוספת מע"מ. סכום זה נומק בכך שהמשיבה לא נענתה במהירות לבקשות המבקשים, במספר הפונים ובעבודה הנדרשת על ידי הצוות המשפטי של המבקשים. בית המשפט ציין כי פסיקת הוצאות אלה עשויה לעודד את המשיב להגיע להסדרים או לממש את הסעדים המבוקשים בהקדם, מבלי להיזקק להתדיינות משפטית.