ע"א 558/96

תקציר

במקרה של ליקויי בנייה בדירות שנבנו על ידי שיכון עובדים בע"מ ("החברה") בירושלים, תבעו הדיירים את החברה לאחר שתיקונים בגין בעיות איטום כשלו והובילו לנזקים נוספים. החברה ביקשה שיפוי מקבלני משנה, לרבות קבלן האיטום והאדריכל. מונה מהנדס מומחה להערכת הליקויים והאחריות, שבית המשפט המחוזי הסתמך בעיקר על חוות דעתו, המייחסת אחריות לחברה אך מאפשרת לה שיפוי מקבלני משנה באופן יחסי לתרומתם לנזק. בערעור אישר בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט המחוזי, תוך הדגשת משקלה המשמעותי של חוות הדעת של המומחה, עליה הסכימו הצדדים. ערכאת הערעור אישרה מחדש את סמכותה המוגבלת, והדגישה כי לא תתערב בממצאים עובדתיים או ביישום חוות דעת מומחה אלא אם יהיו טעמים משכנעים. טענותיו של קבלן האיטום נגד החבות, לרבות כי הליקויים נבעו משימוש לרעה בשוכר וכי בדיקה של מכון התקנים פטרה אותו, נדחו כפי שטופלו ברמת המשפט. ערעורו של האדריכל על אחריותו לליקויים תכנוניים ולפיצויים בגין עוגמת נפש וירידת ערך הדירה נדחה אף הוא, וקבע כי האחריות חולקה כראוי על סמך ממצאי המומחה ובית המשפט קמא. ערעורי החברה וקבלני המשנה נדחו, ונפסקו הוצאות לנתבעים.