ת"א 63295-07-22

תקציר

בית המשפט לא מצא סיבה מספקת להצדיק הצגת ראיות לסתור את קביעת הנכות על פי הדין במקרה זה. המבקש לא המציא מסמכים רפואיים חדשים או מעודכנים שהיו עשויים להשפיע על החלטת הוועדה הרפואית. קביעת הוועדה בדבר נכותו של המבקש הייתה יסודית והתבססה על כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים הקיימים. כמו כן, המבקשת מיצתה את כל אפיקי הערעור ויוצגה על ידי עורך דין לאורך כל ההליך, דבר המעיד על קיומו של שימוע הוגן. המבקשת מיקדה את טענותיה בפיברומיאלגיה, שהיא אבחנה שיכולה להסביר תלונות קודמות בתחומים אחרים. בית המשפט הדגיש כי ההסדר בסעיף 6ב לחוק הפיצויים נועד לחסוך את הצורך בהבאת ראיות רפואיות בדבר מוגבלותו של הנפגע ויש לסתור אותו רק במקרים נדירים וחריגים. מאחר שבעניינה של המבקשת לא הוצגו נסיבות חריגות כאלה, ובהתחשב בכך שהמבקשת לא תמכה את טענותיה בראיות מספיקות, החליט בית המשפט לדחות את הבקשה להבאת ראיות נוספות. תחת זאת, הציע בית המשפט כי טענות המבקש היו יכולות להתאים יותר לבקשה למינוי מומחה לפי סעיף 6א לחוק. לצדדים יהיה עד ליום 20.2.2024 להודיע על עמדתם בנוגע להגשת חישובי נזק, אם יהיו.