פש"ר 24052-10-17

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לסמכותו של נאמן שמונה על ידי בית משפט לחקור נכסים של חייב במהלך הליכי פשיטת רגל. סמכות זו מוקנית מכוח סעיף 18ג לפקודה, המאפשר לנאמן לדרוש כל מידע או מסמך הנוגע לענייני החייב מכל אדם הסבור כי הוא מחזיק בידע או בחומרים כאמור. המטרה היא לבצע חקירה מקיפה של המצב הכלכלי, תוך גישור על כל פער מידע בין הנאמן לחייב. לבית המשפט סמכויות נרחבות להקל על חקירה זו, לרבות היכולת להורות על מעצרו של חייב, לתפוס את רכושו ולערוך חיפוש בנכסיו – גם כאלה השייכים לצדדים שלישיים אם קיים חשד כי הם מסתירים את נכסי החייב. חיפושים אלה יכולים כעת להתרחב גם לתחומים דיגיטליים, כולל חומרי מחשב ושירותי ענן, בהתחשב בכך שאחסון מסמכים הוא בעיקר דיגיטלי כיום. הנאמן במקרה זה הביא ראיות מספיקות כדי לשכנע את בית המשפט כי החייב ומקורביו מסתירים נכסים ומידע. משכך, נעתר בית המשפט לבקשת הנאמן למתן צו חיפוש ותפיסת חומרים דיגיטליים מהחייב ומשני שותפיו, פלמוני ופלוני. עם זאת, הצו ניתן בתנאים להבטחת המידתיות והגנת הפרטיות, תוך מיקוד החיפוש בתנאים הקשורים לעסקי החייב והגבלת יכולתו של הנאמן לעיין בחומרים של צדדים שלישיים מעורבים. ההחלטה מחייבת, ופרסומה מוגבל עד לביצוע הצו. ככלל, פסק דין זה משקף את התאמת דיני פשיטת הרגל לשינויים טכנולוגיים, ומאפשר לנאמנים לחקור ביעילות טביעות רגל דיגיטליות מורכבות.