ע"פ 4974-03-12

תקציר

פסק הדין דן בקבילות שיחות האזנות סתר כראיה בתיק של מכוניות גנובות. השיחות המדוברות היו בין הנאשמים לבין עצמם או בין הנאשמים לבין מאהר. בעוד השופט מכיר בחוסר קבילות ההודעות שכן הן לא הוגשו לפי סעיף 10א לפרק הראיות, הוא עדיין מתייחס אליהן שכן הן מספקות הקשר לשיחות קבילות אחרות. לגבי האישום השני בעניין מכוניות 3, 4 ו-5 מסתמך השופט על שיחות בין המערער לבין איסר, שקבילותן אינה שנויה במחלוקת. שיחות אלה מצביעות על מעורבותו של המערער בגניבת מכוניות אלה. באשר למכוניות 6, 8 ו-10, מקבל השופט את טענת התובע כי המערער אשם בגניבה לפי דיני השותפות, שכן היה שותף מלא לפעילות ארגון הפשיעה, ומילא תפקיד בתכנון וביצוע הגניבות, גם אם לא נכח פיזית בזירות העבירות. השופט בוחן את מיקומן של המכוניות הגנובות ומוצא כי הטלפון של המערער היה באזורים בהם נגנבו המכוניות, דבר הקושר אותו עוד יותר לעבירות. השופט דן גם בבחירתו של המערער שלא להעיד, ומפרש אותה כמהלך המחזק את ראיות התביעה, נוכח הראיות הנסיבתיות המשמעותיות שהוצגו. השופט רואה גם בדברי המערער כי הוא צפוי לעונש מאסר כהודאה ראשונה. לסיכום, השופט מציע לדחות את הערעור על הכרעת הדין, שכן הראיות תומכות באשמתו של המערער. אשר לעונש, השופט סבור כי העונש שהוטל – 38 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס – הולם בהתחשב באופי העבירות ונסיבותיהן, ואין די בנסיבותיו האישיות של המערער כדי להצדיק הקלה. לפיכך, נדחה גם הערעור על גזר הדין. השופטים בוסתן ודותן מסכימים עם ההחלטה, מה שמוביל לדחיית הערעור.