ת"א 30266-03-21

תקציר

המקרה שעמד בפני בית משפט השלום בבת ים היה תביעה של התובעים, בעלי בניין בתל אביב, לפנות את הנתבע, דייר מוגן, מהחנות בקומת הקרקע ומהמחסן של הבניין. התובעים האשימו את הנתבעת בהפרת הסכם השכירות בכך שאפשרה לאחרים לאחסן סחורה בשטח המושכר, לא שילמה דמי שכירות וביצעה עבודות בנכס. הנתבע הודה בהפרות אך טען כי אין לפנותו ללא קבלת פיצויים. בית המשפט מצא כי התובעים זכאים לפנות את הנתבע בשל הפרותיו המתמשכות של הסכם השכירות, לרבות אי תשלום דמי שכירות ומתן אפשרות לצדדים שלישיים לעשות שימוש במושכר. עם זאת, השופט קבע כי על הנתבע לקבל פיצוי צנוע של 25,000 ₪, בהתחשב בנסיבותיו האישיות, גילו, מצבו הבריאותי והכלכלי, כמו גם העובדה ששילם דמי מפתח ופינה את הנכס במהירות. פיצוי זה לא היה קשור לשווי הנכס או לדמי המפתח ששילם הנתבע. התובעים חויבו לשלם סכום זה בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. עוד הדגישה השופטת כי התנהלותו של הנתבע במהלך ההליך, לרבות אי תשלום דמי השכירות, מעידה על חוסר תום לב. בסופו של דבר, בית המשפט דחה את מרבית טענות הנתבע והורה לתובעים לשלם לנתבע את הפיצוי הנקוב. ההחלטה נועדה לאזן בין הזכויות והחובות של שני הצדדים, תוך הכרה בתפוסה הארוכה של הנתבעת ובתרומתה תוך שמירה על זכותם של התובעים לאכוף את הסכם השכירות ולפנות את השוכר מחמת אי עמידה.