עע"מ 7142/13

תקציר

המבקשים ביקשו מבית המשפט סעד זמני שימנע מהמשיבה לנקוט בפעולות אכיפה נגד עסקיהם. הבקשה, שבאה בעקבות עתירה מנהלית קודמת שהגישו המבקשים שנדחתה, ביקשה למנוע מהמשיבה להפעיל את סמכויותיה החוקיות לסגירת עסקיה. החלטת בית המשפט נשענת על שני ממצאים מרכזיים. ראשית, המבקשים לא הצליחו להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם. טענותיהם בדבר הפסדים כלכליים פוטנציאליים לא הוכחו דיים. שנית, שיקולי האינטרס הציבורי שוקלים כנגד היענות לבקשת המבקשים. חזקה על פעולות האכיפה של המשיבה כהפעלה לגיטימית של סמכויותיה המינהליות, והמבקשים לא סיפקו הצדקה מספקת לגבור על חזקה זו. בהיעדר טענה משכנעת כי מילאו את התחייבויותיהם החוזיות, לא הצליחו המבקשים להוכיח כי מעשיו של המשיב היו בלתי חוקיים. לפיכך, הבקשה לסעד זמני נדחתה, והמבקשים חויבו בהוצאות המשיב בסך 10,000 ₪.