ע"נ 8838-07-23

תקציר

## ניתוח משפטי: פלוני נ' קצין תגמולים, משרד הביטחון, אגף השיקום (ע"א 8838-07-23) מקרה זה מתמקד בפרשנות המונח "נפגעי שירות" לפי חוק נכי השירות (פיצויים ושיקום), התשי"ט-1959, דווקא לאור תיקון מס' 29, שצמצם את היקף הזכאות לאנשי קבע. הסוגיה המשפטית המרכזית היא האם פציעתו של המערער, שנגרמה לו בתאונת דרכים בדרכו לתחנת המשטרה להסעת עצורים, נחשבת ל"פגיעת שירות" כהגדרתה בחוק המתוקן. ### עקרונות משפטיים וחידושים * **תיקון מס' 29 וצמצום הזכאות:** החידוש המשפטי העיקרי שהכניס תיקון מס' 29 הוא יצירת הבחנה בקריטריונים לזכאות בין חיילי חובה/מילואים לבין אנשי קבע. בעוד שחיילי חובה/מילואים צריכים רק להוכיח שפציעה אירעה במהלך שירותם וכתוצאה ממנו, על אנשי שירות קבע, לרבות המערער (שוטר), להוכיח כי הפגיעה עומדת בהגדרה המחמירה יותר של "פגיעה בשירות". תיקון זה משקף כוונת חקיקה להגביל את ההטבות לאנשי קבע לאותן פגיעות הנובעות מנסיבות ספציפיות יותר הקשורות לשירות, בהתאם להמלצות ועדת גורן. * **הגדרת "פגיעה בשירות":** החוק המתוקן מגדיר "פגיעה בשירות" כפגיעה שנגרמה ב: * פעילות מבצעית או הכשרה לפעילות כזו. * כל אירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיות לשירות צבאי או ביטחוני. * **פרשנות המונח "פעילות מבצעית":** הוועדה, בהסתמך על פסיקה קודמת (ע"א 54306-11-20), מבהירה כי "פעילות מבצעית" כרוכה בלוח זמנים מוגדר, הכולל לרוב נסיעה לאתר מבצעי ספציפי וממנו. עם זאת, נסיעות שגרתיות, גם אם בשעות המשמרת וקשורות למשימה מבצעית, נחשבת לפעילות סטנדרטית ולא לפעילות מבצעית בפני עצמה, אלא אם היא מהווה חלק אינטגרלי ובלתי נפרד מהמבצע. לכן, פציעות שנגרמו במהלך נסיעה שגרתית כזו אינן נחשבות בדרך כלל ל"פציעות שירות". * **מבחן הייחודיות:** מבחן "הייחודיות והמיוחדות", כפי שהותוו בדו"ח ועדת גורן, הוא קריטי לקביעת הזכאות לפי הצלע השנייה של הגדרת "פגיעת שירות". מבחן זה דורש כי נסיבות הפגיעה אינן רק מקריות לחיי האזרחים. לדוגמה, נסיעות שגרתיות בתפקיד או נסיעות לבסיס וממנו בדרך כלל אינן נחשבות ייחודיות. עם זאת, פציעה שנגרמה בעת שימוש בציוד צבאי מיוחד או עיסוק בפעילויות שאין להן מקבילה אזרחית יכולה לעמוד בקריטריון זה. * **הבחנה בין פעילות משטרתית שגרתית לפעילות משטרתית ייחודית:** ניתוח הוועדה מדגיש הבחנה מרכזית בנוגע לעבודת המשטרה. בעוד שליווי עצורים מוכר כפעילות משטרתית ייחודית, הפגיעה במקרה זה לא התרחשה *במהלך* הליווי עצמו. במקום זאת, זה קרה במהלך נסיעה שגרתית לתחנת המשטרה *למטרת* ליווי עצורים. הוועדה מצאה כי נסיעה ברכב משטרתי לתחנה, בנסיבות אלה, נעדרת אופי מבצעי ואינה ייחודית לשירות המשטרתי, שכן נסיעה כזו נפוצה בחיי היום-יום. * **פסול פרוצדורלי וקביעה עובדתית:** הוועדה מתייחסת באופן ביקורתי לגישת המשיב לדחות את הבקשה על הסף מבלי לעסוק בתשתית העובדתית שסיפקה המערערת. הוועדה טוענת כי פרקטיקה זו אינה ראויה מכיוון שהיא הופכת את הדיון המשפטי לתיאורטי ועוקפת את השלב החיוני של קביעה עובדתית, שיכול להשפיע באופן משמעותי על התוצאה המשפטית. למרות שציינה סתירה בין גרסתו הראשונית של המערער לבין דיווחי המשטרה, קבעה הוועדה קבעה עובדתית על סמך נתונים זמינים (פסקה 6), וקבעה כי המערער נסע עם שוטר אחר לתחנה כדי להסיע עצורים. עם זאת, בסופו של דבר הגיעה הוועדה למסקנה כי תרחיש עובדתי זה, גם אם יתקבל, אינו משנה את התוצאה המשפטית באשר להגדרת "פגיעה בשירות". * **כוונת המחוקק להגביל את הזכאות:** הנושא המרכזי הוא שתיקון מס' 29 נועד להגביל את היקף ההטבות לאנשי שירות קבע. כוונת החקיקה הייתה להכיר באופן ספציפי בפגיעות הנובעות מפעילות מבצעית או מאירועים האופייניים באופן ייחודי לשירות, ובכך להוציא פציעות או תאונות נפוצות במקום העבודה במהלך תפקידים שגרתיים שיש להם מקבילות בחיים האזרחיים. לסיכום, החלטת הוועדה מדגישה כי סיווגה של פגיעה כ"פגיעת שירות" לפי חוק נכי קבע לאנשי קבע מותנה בפרשנות מחמירה של ההגדרות של "פעילות מבצעית" ו"ייחודיות לשירות". פציעתו של המערער, שהתרחשה במהלך נסיעה שגרתית לתחילת תפקיד, לא עמדה בקריטריונים מחמירים אלה, מה שהוביל לדחיית הערעור.